ננסה להסביר את התנהגותו של יעקב. הרועים אמרו לו שרחל מגיעה עם הצאן, ושהיא הכתובת כדי לברר דברים על יעקב.
בהמשך יעקב מתנהג בצורה מוזרה: יעקב קיבל כאן כוחות בלתי רגילים, למרות שבא עייף מהדרך יש לו כח רב. אז הוא משקה את הצאן. אבל מה פשר התנהגותו בהמשך? "וישק יעקב את רחל"- זוהי פגישתם הראשונה וזה לא מקובל, ולמה הוא בוכה אח"כ. ואח"כ הוא מספר לה שהוא קרוב משפחה.
פרשנים שונים ניסו להתמודד עם הדברים האלה:
עניין הנשיקה
רש"י- מתייחס רק לבכי. הוא בכה "לפי שצפה ברוח הקודש שאיננה נכנסת עמו לקבורה"- צפה שהוא ורחל לא יקברו יחד (היום יודעים שיעקב נקבר במערת המכפלה ורחל נקברה בבית לחם). "לפי שבא בידיים ריקניות"- מדרש נוסף שמביא רש"י.
אבן עזרא- סדר הפעולות בפסוקים: נשק לה ואח"כ אמר לה שהוא קרוב משפחה שלה. אבן עזרא אומר שסדר הפעולות היה הפוך.
במקום אחר אבן עזרא מסביר ענייני אישות- בבראשית פרק כ"ז יצחק רצה לברך בהתחלה את עשיו- יצחק אמר לו "גשנה לה ושקה לי בני". אבן עזרא אומר שנשיקה עם ל' היא ביד, בכתף או בצוואר, ובלי ל' בפה. כלומר עם היה כתוב "נשק ל" או "נשק את". אצלנו בפסוק זה עם ל'.
רד"ק- בבראשית כ"ז כשיצחק אמר לעשו "ושקה לי", רד"ק אומר שיצחק צריך לשוק לעשיו כי הוא יותר גדול, אבל פה זה הפוך מאחר ועיני עשיו היו קהות. רד"ק גם אומר שכיוון שרחל ראתה שהוא עשה את כל זה בעבורה (גולל את האבן, השקה את הצאן) היא קיבלה את נשיקתו. ובמיוחד כשסיפר לה אח"כ שהוא קרוב משפחה.
רמב"ן- אומר שמשפחת אברהם היא משפחה צנועה, ורחל היא "קטנה ואין לחוש לה"- כלומר שרחל היא ילדה קטנה אז אין פה עניין של צניעות.
ספורנו- אומר שהוא נשק לה כיוון שהוא קרוב משפחה.
*כאשר שאול נבחר למלך על ישראל (שמואל א' פרק י) כתוב על שמואל הנביא שהוא משך אותו בשמן "וישקהו". ושם מביאים הפרשנים בשם המדרש: "אמר רבי תנחומא כל הנשיקות הן של טפילות (אין בהן שום חשיבות) חות מ-3: נשיקה של גדולה , נשיקה של פרקים ונשיקה של פרישות". נשיקה של גדולה= הדוגמא של שמואל ושאול, נשיקה של פרקים= כשמישהו לא ראה את מישהו פרק זמן ואז הוא פגש אותו וההתרגשות גדולה, נשיקה של פרישות= כשמישהו נפרד ממישהו (כמו במגילת רות). ואז הוא מוסיף שאולי יש גם סוג רביעי שהוא לא של טיפלות- הסוג הוא נשיקה של קריבות.
בהמשך יעקב מתנהג בצורה מוזרה: יעקב קיבל כאן כוחות בלתי רגילים, למרות שבא עייף מהדרך יש לו כח רב. אז הוא משקה את הצאן. אבל מה פשר התנהגותו בהמשך? "וישק יעקב את רחל"- זוהי פגישתם הראשונה וזה לא מקובל, ולמה הוא בוכה אח"כ. ואח"כ הוא מספר לה שהוא קרוב משפחה.
פרשנים שונים ניסו להתמודד עם הדברים האלה:
עניין הנשיקה
רש"י- מתייחס רק לבכי. הוא בכה "לפי שצפה ברוח הקודש שאיננה נכנסת עמו לקבורה"- צפה שהוא ורחל לא יקברו יחד (היום יודעים שיעקב נקבר במערת המכפלה ורחל נקברה בבית לחם). "לפי שבא בידיים ריקניות"- מדרש נוסף שמביא רש"י.
אבן עזרא- סדר הפעולות בפסוקים: נשק לה ואח"כ אמר לה שהוא קרוב משפחה שלה. אבן עזרא אומר שסדר הפעולות היה הפוך.
במקום אחר אבן עזרא מסביר ענייני אישות- בבראשית פרק כ"ז יצחק רצה לברך בהתחלה את עשיו- יצחק אמר לו "גשנה לה ושקה לי בני". אבן עזרא אומר שנשיקה עם ל' היא ביד, בכתף או בצוואר, ובלי ל' בפה. כלומר עם היה כתוב "נשק ל" או "נשק את". אצלנו בפסוק זה עם ל'.
רד"ק- בבראשית כ"ז כשיצחק אמר לעשו "ושקה לי", רד"ק אומר שיצחק צריך לשוק לעשיו כי הוא יותר גדול, אבל פה זה הפוך מאחר ועיני עשיו היו קהות. רד"ק גם אומר שכיוון שרחל ראתה שהוא עשה את כל זה בעבורה (גולל את האבן, השקה את הצאן) היא קיבלה את נשיקתו. ובמיוחד כשסיפר לה אח"כ שהוא קרוב משפחה.
רמב"ן- אומר שמשפחת אברהם היא משפחה צנועה, ורחל היא "קטנה ואין לחוש לה"- כלומר שרחל היא ילדה קטנה אז אין פה עניין של צניעות.
ספורנו- אומר שהוא נשק לה כיוון שהוא קרוב משפחה.
*כאשר שאול נבחר למלך על ישראל (שמואל א' פרק י) כתוב על שמואל הנביא שהוא משך אותו בשמן "וישקהו". ושם מביאים הפרשנים בשם המדרש: "אמר רבי תנחומא כל הנשיקות הן של טפילות (אין בהן שום חשיבות) חות מ-3: נשיקה של גדולה , נשיקה של פרקים ונשיקה של פרישות". נשיקה של גדולה= הדוגמא של שמואל ושאול, נשיקה של פרקים= כשמישהו לא ראה את מישהו פרק זמן ואז הוא פגש אותו וההתרגשות גדולה, נשיקה של פרישות= כשמישהו נפרד ממישהו (כמו במגילת רות). ואז הוא מוסיף שאולי יש גם סוג רביעי שהוא לא של טיפלות- הסוג הוא נשיקה של קריבות.
