המקורות העומדים לרשותנו בנושא זה הם:
*כבר בספר בראשית פרק ט נאמר "שופך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלוהים עשה את האדם". באיזה מקרה? במזיד.
1. שמות, פרק כ' פס י"ג: "לא תרצח". (פרשת יתרו). הניסוח של החוק כאן הוא אפודיקטי. קצר ללא פירוש. הפירוש מופיע במפשטים: "מכה איש ומת מות יומת....". יש פה התוויה ראשונית של שני סוגי הרוצחים- מזיד ושוגג, למרות שלא נאמר במפורש.
2. יש פסוק דומה בויקרא פרק כ"ד פס י"ז כתוב "ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת". מהשוואה שני הפסוקים האלה לומדים כמה דברים:
- שמדובר בכל מכה וכל מוכה (לא חשוב אם איש או אישה הכה/הוכה).
- אם אדם לא התכוון אז יהיה לו מקום אליו יוכל לברוח.
3. במדבר פרק ל"ה מפסוק ט: ספר זה מחדש לנו את הנושא של עיר מקלט. מופיע פה לראשונה המילה "בשגגה". כמה ערים כאלה היו? 6 (3 בעבר הירדן המזרחי ו-3 במערבי). אולם 12 השבטים מחולקים בצורה מאוד לא שווה, אז איך מסבירים שהעבר הירדן המזרחי שבו יש פחות שבטים יש 3 ערי מקלט? יש שאומרים שיש יותר חטאים והסבר נוסף זה שעבר זה יותר גדול. איך מבחינים בין רוצח במזיד לרוצח בשגגה? ע"פ הכלי בו השתמש הרוצח והאם זה כלי שיכול להרוג אדם. אם כן אז כנראה שבשגגה (כלי ברזל, אבן, עץ). הקריטריון השני הוא מערכת היחסים בין הרוצח והנרצח- אם בשנאה או באיבה אז כנראה שבמזיד. החידושים פה: עיר מקלט, הקריטריונים להבחנה בין מזיד לשוגג, גואל הדם, אסור לקחת מהנאשם כופר נפש. גואל אדם חייב להיות קרוב משפחה של הנרצח והוא זה שרודף אחר הרוצח. עד מתי גואל הדם ימשיך לרדוף? עד שימות הכהן הגדול. מה הקשר? במותו של כהן גדול משתרר אבל לאומי ואז מקווים שגואל הדם ישכח מהאבל הפרטי שלו. תשובה שניה היא שכהן גדול בא להאריך את חיי העם ואילו הרוצח מקצר חיים.
4. ספר דברים פרק ד' פס' מ"א – מ"ג- מדובר פה על רוצח בשגגה. החידוש העיקרי פה הוא שמות הערים שנקבעו כערי מקלט בעבר הירדן המזרחי: בצר במדבר, רמות במרכז וגולן בבשן.
5. דברים פרק י"ט – החידוש כאן הוא שעיר מקלט תשמש לכל רוצח עד שהוכחה אשמתו. עד שיובא למשפט ולפי תוצאות המשפט ייקבע דינו (מוות או גלות בעיר מקלט). חידוש נוסף הוא שצריך שיהיה שילוט בדרכים לערי מקלט, שהדרך לשם תהיה סלולה וברורה ושהמרחקים בין עיר אחת לשניה יהיו שווים. דבר נוסף, שבעתיד יהיו עוד 3 ערי מקלט (בימות המשיח שהארץ תגדל). החידוש העיקרי פה הוא שספר דברים מביא המחשה של רצח מסוים, מביא סיפור של חוטב עצים: אדם הלך לחטוב עצים ביער ובטעות נשבר הגרזן ומת אדם שעבר ביער. יש מחלוקת לגבי השאלה של מה הרג את האדם שעבר שם? אפשרות ראשונה היא שהגרזן התפרק ואז החלק העצי התפרק מהחלק המתכתי ואז אדם עבר ושילם בכך בחייו. אפשרות שנייה זה שחלק מהגזע נפל והרג אדם. בכל מקרה מובאת כאן דוגמא קלאסית לרצח
*כבר בספר בראשית פרק ט נאמר "שופך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלוהים עשה את האדם". באיזה מקרה? במזיד.
1. שמות, פרק כ' פס י"ג: "לא תרצח". (פרשת יתרו). הניסוח של החוק כאן הוא אפודיקטי. קצר ללא פירוש. הפירוש מופיע במפשטים: "מכה איש ומת מות יומת....". יש פה התוויה ראשונית של שני סוגי הרוצחים- מזיד ושוגג, למרות שלא נאמר במפורש.
2. יש פסוק דומה בויקרא פרק כ"ד פס י"ז כתוב "ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת". מהשוואה שני הפסוקים האלה לומדים כמה דברים:
- שמדובר בכל מכה וכל מוכה (לא חשוב אם איש או אישה הכה/הוכה).
- אם אדם לא התכוון אז יהיה לו מקום אליו יוכל לברוח.
3. במדבר פרק ל"ה מפסוק ט: ספר זה מחדש לנו את הנושא של עיר מקלט. מופיע פה לראשונה המילה "בשגגה". כמה ערים כאלה היו? 6 (3 בעבר הירדן המזרחי ו-3 במערבי). אולם 12 השבטים מחולקים בצורה מאוד לא שווה, אז איך מסבירים שהעבר הירדן המזרחי שבו יש פחות שבטים יש 3 ערי מקלט? יש שאומרים שיש יותר חטאים והסבר נוסף זה שעבר זה יותר גדול. איך מבחינים בין רוצח במזיד לרוצח בשגגה? ע"פ הכלי בו השתמש הרוצח והאם זה כלי שיכול להרוג אדם. אם כן אז כנראה שבשגגה (כלי ברזל, אבן, עץ). הקריטריון השני הוא מערכת היחסים בין הרוצח והנרצח- אם בשנאה או באיבה אז כנראה שבמזיד. החידושים פה: עיר מקלט, הקריטריונים להבחנה בין מזיד לשוגג, גואל הדם, אסור לקחת מהנאשם כופר נפש. גואל אדם חייב להיות קרוב משפחה של הנרצח והוא זה שרודף אחר הרוצח. עד מתי גואל הדם ימשיך לרדוף? עד שימות הכהן הגדול. מה הקשר? במותו של כהן גדול משתרר אבל לאומי ואז מקווים שגואל הדם ישכח מהאבל הפרטי שלו. תשובה שניה היא שכהן גדול בא להאריך את חיי העם ואילו הרוצח מקצר חיים.
4. ספר דברים פרק ד' פס' מ"א – מ"ג- מדובר פה על רוצח בשגגה. החידוש העיקרי פה הוא שמות הערים שנקבעו כערי מקלט בעבר הירדן המזרחי: בצר במדבר, רמות במרכז וגולן בבשן.
5. דברים פרק י"ט – החידוש כאן הוא שעיר מקלט תשמש לכל רוצח עד שהוכחה אשמתו. עד שיובא למשפט ולפי תוצאות המשפט ייקבע דינו (מוות או גלות בעיר מקלט). חידוש נוסף הוא שצריך שיהיה שילוט בדרכים לערי מקלט, שהדרך לשם תהיה סלולה וברורה ושהמרחקים בין עיר אחת לשניה יהיו שווים. דבר נוסף, שבעתיד יהיו עוד 3 ערי מקלט (בימות המשיח שהארץ תגדל). החידוש העיקרי פה הוא שספר דברים מביא המחשה של רצח מסוים, מביא סיפור של חוטב עצים: אדם הלך לחטוב עצים ביער ובטעות נשבר הגרזן ומת אדם שעבר ביער. יש מחלוקת לגבי השאלה של מה הרג את האדם שעבר שם? אפשרות ראשונה היא שהגרזן התפרק ואז החלק העצי התפרק מהחלק המתכתי ואז אדם עבר ושילם בכך בחייו. אפשרות שנייה זה שחלק מהגזע נפל והרג אדם. בכל מקרה מובאת כאן דוגמא קלאסית לרצח
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה